יום רביעי, 30 באפריל 2014

טארט שוקולד לבן וקינמון + פוסט יומולדת

היוש =) 
אז כן. חגגתי יומולדת 26 בשבוע שעבר. 
היום היחיד בשנה בו אני פותרת את עצמי מהכנת עוגות. 
לא החלטתי אם זה טוב או לא טוב.... 

בכל מקרה, 
השנה... 
ידיד שלי אביעד, כן.. אותו אחד מהטארט בוטנים קפה (ושוקולד) וחלבה,
התנדב (יותר נכון נודב על ידי) להכין לי עוגת יומולדת. 
המשכנו את מסורת "ילד היומולדת בוחר טעמים ויוצרים לו עוגה" ובחרתי שוקולד לבן וקינמון (2 החולשות שלי)
ואם כבר הוא מכין, שאלתי אם בא לו לכתוב לי פוסט אורח... במקרה... על הדרך... 
ו.. הוא הסכים!!!  ועשה זאת בהצלחה מרובה אני חייבת להודות =) 

בנוסף, חייבת לציין שהחודש הנהלת פרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" בחרו בבננה כחומר החודשי. 
מה היה לי להגיד על כך? איכסה פיכסה בריבוע! אפילו זה לא יגרום לי לגעת בבננה... ולהמציא לה מתכון... 
משמע - שאני לא משתתפת... =( 

ובאופן מקרי בהחלט אביעד החליט לקרא ליצירה שלו "מזל שיש בננות" 

אזזזז 
קבלו אותו =) 































שנה שלמה חלפה לה ואני רק חיכיתי ליום הזה! ידעתי שההחלטה תיפול ואני אהיה הקורבן!
ואז באותו יום בהיר בחודש מרץ היא אמרה, אביעד תורך, אתה תכין לי את העוגה ליומולדת.
ואני מרגיש את הצמרמורת, שחף ביקשה ממני! ממני!
אביעד- זה שקורא לטירמיסו עוגת ביסקווטים פלצנית. זה שמכין עוגת שמרים כשצריך להכין קינוח.
להכין לה עוגת יומולדת!
ועוד כאילו שזה לא מספיק היא הובילה אותי ישירות לשמרים - היא ביקשה שוקולד לבן וקינמון!
נאבקתי בכל אינסטינקט לחפש שמרים. והתחלתי לחשוב.
אני וארוסתי חשבנו יחד, מה יהיה טעים? מרנג קינמון וקרם שוקולד לבן? סינבון?
בסוף, פרסמו באתר בייגלה, פוסט על מוס שוקולד לבן והל. (גלינג גלינג גלינג)
נחליף את ההל בקינמון ויש מוס שוקולד לבן וקינמון!!!!
יאיי הצלחתי! סיימתי.

אה, רגע.. על מה אני שם את המוס הזה בכלל? אולי כדאי שאני אטעם את זה קודם?
טוב, עושים ניסיון – שמתי יותר מידי מקלות קינמון וזה יצא קינמוני מידי! פיכס..

אז...  החלטתי להכין שני מוסים אחד של שוקולד לבן לבד ואחד עם קינמון (הרבה פחות).
אחרי שהסוגיה הזאת נפתרה עלי למצוא איך להגיש את זה!!
ארוסתי נזכרה שפעם ניסיתי להכין קינוח שכלל בסיס של עוגיית חמאה ושקדים בצורת גביע ובתוכו שמתי קצפת.
מכינים נגלה לניסיון של עוגיות בתוך תבנית מאפינס והעוגיות נדבקות L אבל וואלה טעים יחד!!!

שבוע עובר ואני מחליט ללכת על זה- קונה את כל המצרכים וגם תבנית לפאי 32 ס"מ כי 28 נראה קטן מידי..
יום חמישי נפגשים החברים ואני צריך לסיים את העוגה ביום רביעי כבר כי אני רוצה שתתייצב.

ביום שלישי:

מכין את שתי השמנות למוס:




























מערבבים (למנוע היווצרות קרום) עד לרתיחה, מכבים את האש ומצננים כחצי שעה.
בתום חצי השעה ממיסים את השוקולד... 
(אני מקווה שתמחלו לי שאני עושה את זה במיקרו, פחות מדקה ואני כבר מערבב את השוקולד המומס)















מוזג את השמנת אל השוקולד דרך מסננת כדי להיפרד מהקרום והקינמון.
מערבבים עד להיווצרות תערובת הומוגנית ומניחים להתקרר לטמפרטורת החדר.
לאחר ההתקררות מכניסים למקרר ל8 שעות. אצלי זה היה באיזור ה20 שעות כי היה לי יום ארוך בעבודה.















יום רביעי:
מכינים את הקלתית, אנשי הלגו שוקולד ומקציפים את השמנת.
מאחורי המתכון של הקלתית יש הסטוריה. העוגיות של סבתא סלה.
אצל סבתא תמיד היו עוגיות..
בתוך קופסא של עוגיות חמאה דנית. הן תמיד היו – סהרונים פריכים ונימוחים עם פצפוצי שקדים.
אמא בעבודה קשה השיגה את המתכון ואחותי למדה אותו ממנה וגם ארוסתי.
לפני הגנ"שים או בזמן הקורס קצינים היא הייתה מכינה לי אז אלו הפכו לעוגיות של דן-דן מבחינתי...
אז הבאתי שחקנית חיזוק – דן-דן (ארוסתי למי שלא קישר).
(שחף: "כן... אותה דן-דן מפוסט העוגת חלבה ופיסטוק עם קרם שוקולד לבן ואוראו")

הקלתית:



















מערבבים את המרכיבים (חמאה בטמפרטורת החדר במקום מרגרינה, וחלב עיזים כי זה מה שאנחנו שותים בבית – יותר קל לעיכול ואפחד לא הרגיש בטעם). 




























מרחנו את התבנית בחמאה ממוסת כדי שלא תידבק הקלתית לתבנית. ופרסנו את הבצק.




























שמנו משקולת – נייר אפייה וכל מיני קמחים ישנים שהיו במקרר- (בני שנה בערך)














הקלתית יצאה יפה יותר ממה שציפינו.




























מקציפים את השמנת.

























את המוס מזלפים לתוך הקלתית.
רק שתבינו המטרה הייתה לעשות שכבה מוס קינמון שוקולד לבן שכבה מוס שוקולד לבן.
ו... אופס! תבנית גדולה מידי או פחות מידי מוס! L
אז נשארנו עם שכבת מוס קינמון נמוכה מאוד שאפילו לא מכסה את השטח של התחתית של הקלתית.
והשעה 22:00 ביום רביעי.
נזכרתי במשפט שלמדתי בקורס קצינים "חימושניק פנתר – חימושניק מאלתר".
החלטתי להמשיך בציפוי הקלתית במוס השוקולד הלבן ובבוקר לקנות עוד שוקולד לבן ולהכין עוד שמנת. 





















בינתיים ממיס שוקולד לבן במיקרו ומערבב אותו עם טיפה של צבע מאכל.






























לאחר מכן מזגתי את השוקולד הוורוד לתוך התבנית של אנשי הלגו שהבאנו מגלארי לאפייט בפריז
(כן שחף, פריז, איפה שמדברים צרפתית). והכנסנו למקפיא (כמובן אחרי שדן-דן ניסתה להוציא את הבועות).















יום חמישי:
בבוקר קמתי ורצתי לסופר לקנות שוקולד לבן ושמנת.
רק שבסופר לא הייה שוקולד לבן. והחנות קוקיס לא נפתחת לפני 9 ואני כבר צריך לצאת לעבודה.
חזרתי הבייתה וביקשתי מדן-דן לעזור לי. והיא מתוך שינה שלחה אותי לקנות בקיוסק.
(טמבל שכמוני איך לא חשבתי על זה.)

טוב, מרתיח את השמנת ושופך אותה על השוקולד הלבן. מניח אותה להצטנן בטמפרטורת החדר ורץ לעבודה.
ביקשתי מדן-דן להכניס את השמנת למקרר כשתקום. אבל היא לא הרגישה טוב וכל הבוקר שלה התהפך –
אז ממשיכים עם המזל הרע והשמנת נכנסה למקרר רק ב14:00.

מתוך הידיעה שיש לי עוד מלא עבודה על הראש הודעתי לכל הבוסים שלי שאני צריך לצאת ב17:00
כי אני צריך להכין עוגה לשחף!!

אז בחמש אני מתארגן ליציאה הבייתה ומגלה ששכחתי את המפתחות של האוטו שלי באוטו של הבוס שלי!
והבוס שלי יצא ויחזור רק בעוד שעה וחצי!! 
ולי יש להקציף שמנת ולהזליף אותה על העוגה ולתת לה להתקרר ולהתיצב במקרר קצת לפני שיוצאים!

נסעתי להביא את המפתחות מהבוס שלי ויצאתי הבייתה ברבע ל6. "אין לי זמן אין לי"
את השמנת ניסיתי להקציף ללא הצלחה! והעוגה נשארה מכוערת L
הנחתי על העוגה את אנשי הלגו שוקולד הוורודים
והתנצלתי מראש בפני שחף וכל החברים על העוגה הכי מכוערת בעולם שהם יראו!




























בסוף! העוגה המכוערת בעולם הייתה ממש טעימה, טוב שלא שמתי הרבה מוס מעל!
ילדת היומולדת הייתה מרוצה מהעוגה. אבל בעיקר מאנשי הלגו שוקולד!
(שחף: "שוקולד לבן צבוע בורוד. האם יש דרך טובה יותר לקנות אותי? כן! שהוא בצורת אנשי לגו!")

אני באמת נהנתי להיות מאותגר, ולהכין משהו חדש.
אז שחפולדת שמייח!        
אביעד.

אין תגובות:

פרסום תגובה