יום רביעי, 25 בדצמבר 2013

מגולגלות + 10 דברים שלא ידעתם עליי

אם אתם אוהבים וקוראים בד"כ בלוגים של אוכל (לא רק)
בטח יצא לכם לשים לב למשימת השרשרת שרצה וקופצת לאחרונה מבלוג לבלוג על "10 דברים שלא ידעתם" 

אז למרות שקיוויתי להתחמק מהמשימה הזאת (בתכלס אין לי מושג למה - אין לי שום בעייה לדבר על עצמי) 
פני מ"למה את לא מנצלת את הפוטנציאל שלך" בחרה להעביר את השרביט בין השאר אליי... 

בלי קשר, כבר המון המון זמן שבא לי להכין ולפרסם את המתכון ה-מ-ד-ה-י-ם הזה למגולגלות. 

אז ניצלתי את ההזדמנות, אפיתי, ועכשיו אני מברברת (שני הדברים שאני הכי אוהבת לעשות!)






























אז הנה זה מגיע (מבטיחה לתת גם את המתכון בסוף) 

1. בראש ובראשונה אני חושבת שהדבר שהכי מאפיין אותי זה "פרפקציוניזם" (אם לא יצא לכם לשים לב) 
אני לגמרי מסוגלת לזרוק דברים לפח כי הם לא מושלמים או לא בדיוק כמו שרציתי אותם ולהתחיל מהתחלה. 
או לתלוש דף במחברת בגלל מילה או אפילו אות שנכתבו בעט ובטעות או לא ממש יפה... 
(כך מחברות 70 דף הופכות למחברות 30 דף בסוף השנה) 
אני לגמרי מסוגלת להשתלט על דברים ולהעליב אנשים (ממש בלי כוונה) על הדרך כי אני לא מסכימה
שיעזרו לי ורוצה לעשות הכל רק אני לבד. במיוחד שזה נוגע לאפייה...
יש בן אדם אחד בעולם (יותר נכון בת אדם - חברה שלי פז)
שאני יכולה לאפות איתה ואשכרה לתת לה לעשות משו. בכל מקרה אני יודעת, זו מחלה, אני עובדת על זה =) 

2. מנטלית אני בעצם בת 6, 
יש לי מצעים של ניקי ופיג'מות של מיקי מאוס ופו הדוב 
אני פריק של דיסני (בעיקר דיסני הישנים ובעברית - כן אני שרוטה) יש שיר של דיסני ברקע? אני אשיר 
יש סרט של דיסני ברקע? אני אדקלם. תיקחו אותי לדיסני-וורלד בבקשהההה!!!
אני אוהבת ורוד ולבבות (זה התחיל רק בשנים האחרונות, שהייתי באמת בת 6 לא אהבתי ורוד בכלל)
וכשיש ילדים בחדר אני מוצאת את עצמי משתוללת איתם כאילו הם חברים שלי מהגן. 

3. לאחרונה שמתי לב שאני לא אוהבת ללכת לקולנוע ותמיד אעדיף סדרות על סרטים.
אני חושבת שזה נובע מ2 דברים עיקריים: 
א. בסרט (בקולנוע) צריך לשבת במשך שעה וחצי לפחות בלי לדבר ובלי לקום.
ב. בקולנוע אנשים מסביבך מרעישים, מסתירים, ולועסים לך פופקורן באוזן... או שמצלצל להם הטלפון.. 
ועם 2 הדברים האלה יש לי בעייה רצינית. מאד.
אז אם כבר סרט, אז בבית, בשקט, והכי חשוב עם כפתור פאוז בשביל שאפשר יהיה לקום באמצע. 

4. ואם כבר מדברים על סרטים הז'אנר האהוב עליי הוא סרטי קולג' אמריקקים ואם אפשר מוסיקלים.
נגיד pitch perfect או raise your voice ראיתי אלפי פעמים. אני מכורה (כאן אני קופצת לגיל 12)

5. אני מתחרפנת מרעשים מונוטונים שחוזרים על עצמם. 
תקתוק של שעון, טפטוף של ברז, קליקים של עכבר (כשהם לא שלי), ילד שלוחץ על הפקק של העט שוב ושוב, אישה מעצבנת באוטובוס שמשחקת עם העודף ועוד ועוד ועוד. באמת בסוף יאשפזו אותי בגלל שעון קוקיה.. 

6. את אותו אפקט של מס' 5 מצליחות להשיג גם כמה שפות... 
צרפתית.. פורטוגזית... משו בשפות האלה שהן מדוברות עם מבטא ושותף גורם לי לרצות לקפוץ מהחלון... 

7. עד שהתמקדתי באפייה (זה תמיד היה שם אבל בשנה האחרונה זה ה-דבר ה-מרכזי בחיי) 
בכל מקרה עד שהחלטתי שזה הכיוון עברתי על הדרך כל מיני תחביבים בהם הצלחתי להביע יצירתיות. 
הראשון היה מוסיקה. מגיל 8 בערך התחלתי ללמוד לנגן, וזה הלך והתפתח עם השנים.. תזמורות בגרויות וכו'
סקסופון קלאסי זה הכלי שלי למרות שיש כמה נספחים מסביב... 
אני אתבייש ואומר שהסקסופון כבר יותר משנה סגור בקופסא שלו בארון =( אבל זה כבר נושא שלם אחר... 

8. אני בן אדם עם סבלנות... רבה מאד 
אני מסוגלת לעשות פעולות סזיפיות חוזרות על עצמן גם אלף פעם ואפילו להינות מזה ממש... 
עד שזה מגיע לקיפול בגדים. שם אני מאבדת את זה אין לי סבלנות לזה במיוחד אם זה בגדים קטנים של תינוקות.

9. יש לי חולשה לציוד משרדי ולקופסאות. 
כן. יש לי סניף של קרביץ בארון... 
כלומר אני נורא נהנת מקנייה שלהם ואני אוספת כמויות שלהם... אפילו ארגז קרטון של מעבר דירה קורץ לי.. 
למשל היום אחהצ הלכתי לקנות בגדים ונעליים ובדרך קניתי קופסאת פח קטנה עם ציורים של קאפקייקס,
זה לגמרי הדבר שאני הכי אוהבת מכל הדברים שקניתי היום... 
    
10. לסיכום סיפור קטן שנוגע לאפייה. 
ה"מאפה" הראשון שהכנתי לגמרי לבד בעצמי בפעם הראשונה היה בגיל 6. 
יום שישי אחד בכיתה א' הביאו הורים לביה"ס שיעשו לנו כל מיני סדנאות ואני נרשמתי ל"הכנת כדורי שוקולד" 
הכנו בכיתה אכלנו היה נחמד וטעים וכולנו היינו שמחים. 
חזרתי הביתה בכזאת התלהבות שבזמן שההורים שלי ישנו בצהריים החלטתי להכין כאלה בשבילהם. 
רק פרט שולי קטן אחד, בביה"ס הכנו עם שוקולית ואני בבית הכנתי עם אבקת קקאו... 
אני לא אשכח את הפרצוף של אבא שלי כשהוא טעם... והוא עוד אוהב מר... 

זהו =) 
עכשיו אני מעבירה את המשימה (ומתנצלת מראש) לרעותטליה, ונריה (ששותקת כבר מלא זמן) 

ועכשיו למתכון. אין לי מושג למי לתת קרדיט עליו כי אני באמת לא זוכרת מאיפה לקחתי אותו... 
אני מכינה אותו שנים והוא עבר מפתק לפתק לדף ובאמת לא זכור לי של מיהו.. אבל תודה לך! מי שלא תהיה! 

הבצק קצת דביק ולא הכי משתף פעולה אבל טעים ברמות שאני לא יודעת לתאר במילים...

מתחילים עם קמח, אבקת אפייה, סוכר וחמאה - עושים פירורים במיקסר עם וו גיטרה או בידיים. 
ואז מוסיפים לו מים (כן מים זה הסוד שלו בגלל זה הוא רך רך ונמס בפה), וקצת תמצית וניל 
לשים או ממשיכים לעבד במיקסר ממש טיפה - עד שמתאחד לבצק. 




























מניילנים ומקררים חצי שעה -שעה. 




























כשהבצק קר מחלקים אותו ל6 חלקים. 
(אני אוהבת עוגיות קטנות אז אני מחלקת ל6, רוב האנשים עושים אותן גדולות יותר - אז לפי הגודל שבא לכם)


























כל פעם עובדים על קובייה אחת והשאר מחכות במקרר. 

עכשיו בנוגע למילוי. אפשר למלא את העוגיות האלה בכל דבר בעולם. הכל! באמת הכל! 
אבל, לא משנה איזה מילוי ניסיתי (נוטלה, חמאת בוטנים, שוקולד לבן, אפילו טופי!),
שום דבר מעולם לא הצליח להשתוות לאלוהיות של המילוי הבא: ממרח תמרים, קינמון, אגוזי מלך קצוצים וקוקוס.
ממרח תמרים פושטי מהמכולת זה הכי טעים! (אני לא מאמינה שאני אומרת את זה על תמרים) 
וקוקוס - אני הפעם השתמשתי בשבבי קוקוס מיובשים כי שכחתי לקנות רגיל. אבל אני בד"כ שמה רגיל.
















אז מרדדים כל קוביה דק דק דק לעלה בגודל בערך של דף A4 - תעבדו לאט בזהירות ועם קמח כי הוא נדבק... 
ומורחים ממרח תמרים, אם הוא קשיח מידי לחמם כמה שניות במיקרו, ומפזרים קינמון אגוזים וקוקוס.
כדאי להשאיר שוליים נקיים... 

ועכשיו מגלגלים בעדינות לגליל. 




























ככה עושים עם כל הקוביות. 
את הגלילים מסדרים בתבנית עם רווחים כי הם מעט מתנפחים. ואופים ב180 מעלות בערך 15 דקות עד שמזהיב.















מחכים קצת שהתבנית טיפה תתקרר ופורסים את העוגיות - כשהבצק עוד מעט חם אבל קצת הספיק להתקשות.
הכי נוח לדעתי לפרוס עם סכין מסור של לחם (מנסיון. ניסיתי את כל סוגי הסכינים בערך).

























אחרי שפרסנו מסדרים את העוגיות עם רווחים ומניחים להם להתקרר לגמרי. 




























חשוב שהם יתקררו ממש ממש כי אחרת שנפזר אבקת סוכר על עוגיות חמות יהיה מחזה לא מלהיב במיוחד.



























אז מחכים. ואז! מפזרים מעל הכל ענן של אבקת סוכר =) 





























וזהו. הן טעימות ככה אבל הן סופר טעימות יום למחרת שהבצק סופג את הטעמים ומתרכך עוד יותר מבפנים. 
















_________________________________________________________________________

מתכון

מספיק בערך ל80 עוגיות (לא כולל הקצוות שהעפתי)

בצק:
1/2 3 כוסות קמח רגיל 
1 שקית אבקת אפייה 
1/2 כוס סוכר
300 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות 
1/2 כוס מים 
כפית תמצית וניל

מלית
(זה לא מדע מדוייק אני לא מודדת אני פשוט מורחת ומפזרת)
1 קופסא של ממרח תמרים 
100 גרם אגוזי מלך קצוצים דק
בערך 2 כפות קינמון 
בערך 100 גרם קוקוס

1. מפוררים ביחד: קמח, אבקת אפייה, סוכר וחמאה לפירורים במיקסר או בידיים 
2. מוסיפים מים ווניל ומעבדים לבצק
3. מניילנים ומקררים חצי שעה -שעה. 
4. מחלקים ל6 חלקים
5. מרדדים כל חלק לעלה דק מאד בגודל של דף A4
6. מורחים ממרח תמרים ומפזרים קינמון אגוזים וקוקוס (משאירים שוליים נקיים) 
7. מגלגלים לגליל - חוזרים על הפעולה עם כל 6 החתיכות. 
8. אופים עם רווחים ב180 מעלות בערך 15 דקות - עד שמזהיב. 
9. מחכים טיפה שהתבנית תתקרר ופורסים עם סכין מסור שהבצק חמים אך כבר קשיח מעט. 
10. מסדרים עם רווחים ונותנים לעוגיות להתקרר
11. מפזרים אבקת סוכר מלמעלה. 

יום רביעי, 18 בדצמבר 2013

homes, sweet homes

ניצן ומנו חבריי הטובים עברו לא מזמן לגור בבית חדש. 
מהרגע שהבנתי שזה קורה (וסיימתי לקנא),
המוח שלי כמובן התחיל לתכנן את העוגה שאני אביא לחנוכת הבית. 

כן.. ככה עובד המוח שלי...
בכל מקרה מהר מאד החלטתי על קייקפופס. כי זה מגניב וכי עוד לא הכנתי כאלה לקבוצת החברים הזו...
הרעיון לצורה שלהם - בית - לא איחר להגיע מיד אחרי ההחלטה הזו.. (כי בית חדש וכל זה) 
אח שלי אומר שכדאי לקרא להם האוס-פופס =) 

ברגע שהיה לי רעיון בכלליות חשבתי שאצליח להרגע. יפה שחשבתי... 
אבל לא. 
כי רעיון זה מילא. ביצוע זה כבר משהו אחר... 
איך בונים פאקינג בית (אומנם פיצקי אבל עדיין בית) מעוגה? וחלונות? ודלת? וגג? 

אז אחרי מחשבות רבות ותכנונים הגיע היום המיוחל, וזה מה שיצא =) 
























אז לגבי העוגה עצמה.
ניצן חברתי נורא נורא אוהבת עוגות גבינה. אבל קייקפופס (לדעתי לפחות) צריכים עוגה יציבה.
אז חשבתי שאם אבחר בעוגה ניטרלית לחלוטין ואערבב אותה עם קרם גבינה יהיה לזה טעם של עוגת גבינה. 

לקרם הגבינה בחרתי בגוף של עוגת "גבינה פירורים" שכבר העליתי לבלוג בעבר... 
כי הוא פשוט וגם לא התחשק לי להתעסק עם גבינת שמנת - יש מספיק חמאה בעוגה... 
יש להכין אותו יום לפני כדי שיספיק להתייצב. 

מקציפים שמנת מתוקה וגרידת לימון לקצפת ממש רכה - לא עד הסוף 















ואז מוסיפים גבינה לבנה וסוכר וממשיכים להקציף עוד קצת עד שמתקבל קרם אחיד וחלק. מכסים ומקררים.









העוגה שהכנתי, הייתה פאונד קייק. העוגה הכי ניטרלית שאני מכירה. גם אותה כדאי להכין יום מראש. 
למי שלא יודע מה זה פאונד קייק והתעצל להכנס לקישור ולקרא - 
פאונד קייק היא עוגה העשוייה מ4 מרכיבים: חמאה, סוכר, ביצים, וקמח ביחסים של 1:1:1:1 
כלומר בדיוק אותה כמות (או משקל) מכל אחד מהם. אפשר בעיקרון להוסיף לה כל טעם שרוצים. 

אני לא הוספתי דבר מלבד 4 החומרים הללו. אפילו לא וניל. (מה? רציתי ניטרלי) 
וכמובן שכהרגלי, השתמשתי גם בקמח עוגות וגם בקמח רגיל (חצי חצי) 

בכל מקרה. מקרימים את החמאה והסוכר, מוסיפים ביצים לאט לאט ולאחר שהן נטמעו מוסיפים את הקמחים. 
מעבדים לבלילה חלקה ו-ז-ה-ו. אחד הדברים היותר פשוטים שקיימים. 














כל מה שנותר הוא להעביר לתבנית ולאפות. 180 מעלות, עד שקיסם יוצא יבש. 















העוגה יצאה טעימה ברמות שאני לא יכולה לתאר בכלל. גם בלי שהוספתי שום טעם. 
מכסים את העוגה ונותנים לה לשבת בחוץ עד ליום למחרת. 

בזמן שנותנים לעוגה ולקרם להמתין להם בצד ובמקרר יש כמה הכנות שיש להכין לפני הרכבת הקייקפופס. 

גג. 
אכלתי את הראש על הגג הזה במשך המון זמן. המון המון המוווון זמן. 
חשבתי כבר מתוך ייאוש לטבול את החלק של הגג בשוקולד בצבע שונה. וזה היה יוצא מזעזע. אני בטוחה. 

למזלי הממש רב, אסם גאונים. וכנראה שיש לי סוג של טלפתיה עם מישו שם כי אין לי דרך להסביר את זה.
זה מטורף! כאילו חשבו עליי וריחמו על העצבים שלי והמציאו מוצר במיוחד בשבילי.
שבוע לפני ההכנה של הקייקפופס הלכתי לי לסופר ובמקרה גיליתי בדיוק אבל ב-ד-י-ו-ק את הדבר שהייתי צריכה



















מיני פתיבר מצופים בשוקולד. 
גאוני.
אין מילה אחרת לתאר אותם. 
בלי קשר לזה שזה ממש ממש טעים, אין משו שהיה יכול להתאים לגגות שלי יותר מזה! 

כדי לתת להם מראה יותר גגי החלטתי להוסיף להם מראה של רעפים שכזה.... 

שוקולד מריר מומס + שקית זילוף + צנתר 1 - הכי דק שיש, מציירים עיגולים כאלה שנראים כמו רעפים.




























עושים ככה לכל המיני פתיברים. ומניחים בצד שהשוקולד יתקשה. 





























את החלונות והדלתות חתכתי עם סכין מבצק סוכר שחור.















נכון הם עקומים. אבל היה מאוחר וכבר לא היה לי כוח להתחיל מחדש.
נשבעת לכם שהייתי מוסגלת להתחיל מחדש... לא ממש שמים לב לזה למזלי כשהם מונחים על הבתים. 

זהו. אלו ההכנות מראש. 
אפשר להתחיל בהכנת הבתים. 

את העוגה שישבה לה בשקט בצד. מוציאים. ומחרבים לה את הצורה. 
עם הידיים מפוררים לפירורים. 




























לפירורים מוסיפים את קרם הגבינה שחיכה לנו במקרר. ומערבבים לסוג של בצק. כדאי עם הידיים. 















את ה"בצק" מועכים ומרדדים למלבן בערך בגובה של המיני פתיבר. 

כדי ליצור את צורת הבית חתכתי לי בית מקרטון, ציפיתי אותו בסלוטייפ. וזהו יש שבלונה =) 





























בעזרת השבלונה וסכין, חותכים מהבצק בתים קטנים. 
















אפשר לעצב טיפונת את הצורה עם הידיים כדי לעגל מעט את הקצוות. 
עכשיו הבתים צריכים מקל. אז לוקחים מקל סוכרייה - שניתן לקנות כמעט בכל חנות מתמחה (אפילו הכי פשוטה)
טובלים את המקל במעט שוקולד מומס ותוקעים במרכז התחתית של כל בית. 






























לאחר שמחדירים את כל המקלות מעבירים את הבתים לפריזר לחצי שעה בערך. זה חשוב. 

לאחר חצי שעה, ממיסים שוקולד לבן (אפשר להוסיף לו קצת שמן כדי לדלל אותו) 
לוקחים את הבתים וטובלים אותם בשוקולד.











נותנים לשוקולד טיפה לטפטף תוך ניעור עדין אך כאן חייבים לעבוד די מהר כי השוקולד מתקשה די מהר. 
על כל בית מדביקים 2 מיני פתיברים בתור גג, וגם דלת, ו2 חלונות מבצק סוכר שהכנו מראש. 

נותרים רווחים. אני החלטתי לסגור אותם עם שוקולד מריר מומס. 




























לבסוף, כדי להגביר את הלוק הביתי החלטתי להוסיף דשא. 
ממיסים קנדי מלטס ירוק ועם שקית זילוף וצנתר מס 1 מזלפים "דשא"













זהו. 
הבתים מוכנים. 
בחורף אפשר לשמור אותם בחוץ. בקיץ, כדאי במקרר... 

והם כלכך כלכך טעימיםםםםם. אבל ממש! 
אומנם הלימון בגבינה מעט השתלט על הטעם של הכל ולא ממש מרגישים עוגת גבינה. 
אבל זה באמת באמת באמת! טעים =) 




























ניצן ומנו תתחדשו על הבית החדש! כיף לכםםםםםםם =) 

_________________________________________________________________________

מתכון

*הכנתי 30 קייקפופס. אבל ה"בצק" הספיק ליותר, לא השתמשתי בכולו*

קרם עוגת גבינה - מתוך "עוגת שמנת (יפי)" מהקופסא השחורה של אמא שלי
125 גרם שמנת מתוקה 
גרידה מלימון אחד 
250 גרם גבינה לבנה 5%
רבע כוס סוכר

1. מקציפים את השמנת עם גרידת הלימון לקצפת רכה.
2. מוסיפים גבינה + סוכר ומקציפים לקרם יציב, אחיד, וחלק. 
3. מכסים ומקררים לפחות 10 שעות. 

פאונד קייק - המתכון בשם של העוגה בעצם =) 
400 גרם חמאה
400 גרם סוכר
400 גרם ביצים 
200 גרם קמח רגיל + 200 גרם קמח עוגה

1. מקרימים חמאה וסוכר.
2. מוסיפים את הביצים לאט לאט ומחכים שיטמעו בחמאה.
3. מוסיפים את הקמחים ומעבדים לבלילה חלקה. 
4. מעבירים לתבנית ואופים ב180 מעלות עד ששיפוד יוצא יבש. 
5. מכסים ונותנים לזה לפחות 10 שעות לשבת מכוסה. 

לקישוט
2 חבילות מיני פתיבר מצופה שוקולד חלב + 20 גרם שוקולד מריר - מזלפים מראש קישוט רעפים.
ממש מעט בצק סוכר שחור (לא שקלתי S=) חתוך לחלונות ודלתות.
30 מקלות לקייקפופס
400-450 גרם שוקולד לבן 
40 גרם שוקולד מריר (לסגירת רווחים)
בערך 20 גרם קנדי מלטס ירוק

הרכבה
1. מפוררים את העוגה לפירורים.
2. מוסיפים את קרם עוגת הגבינה ומערבבים עם ביד ל"בצק".
3. משטחים את הבצק למלבן בגובה של מיני פתיבר. 
4. בעזרת שבלונה וסכין חותכים בתים. 
5. ממיסים 20 גרם שוקולד לבן, טובלים כל מקל בשוקולד ונוצעים בתחתית כל בית.
6. מקפיאים חצי שעה. 
7. ממיסים את השוקולד הלבן עם טיפה שמן
8. טובלים כל בית בשוקולד לבן, מנערים טיפה ובמהירות מדביקים פתיברים (כגגות), דלת, וחלונות.
9. מזלפים שוקולד מריר מומס בעזרת שקית זילוף וצנתר מס 2 ברווחים שנותרים מסביב לגג.
10. שכל הבתים מוכנים, ממיסים את הקנדי מלטס הירוק ומזלפים "דשא"