יום רביעי, 25 בדצמבר 2013

מגולגלות + 10 דברים שלא ידעתם עליי

אם אתם אוהבים וקוראים בד"כ בלוגים של אוכל (לא רק)
בטח יצא לכם לשים לב למשימת השרשרת שרצה וקופצת לאחרונה מבלוג לבלוג על "10 דברים שלא ידעתם" 

אז למרות שקיוויתי להתחמק מהמשימה הזאת (בתכלס אין לי מושג למה - אין לי שום בעייה לדבר על עצמי) 
פני מ"למה את לא מנצלת את הפוטנציאל שלך" בחרה להעביר את השרביט בין השאר אליי... 

בלי קשר, כבר המון המון זמן שבא לי להכין ולפרסם את המתכון ה-מ-ד-ה-י-ם הזה למגולגלות. 

אז ניצלתי את ההזדמנות, אפיתי, ועכשיו אני מברברת (שני הדברים שאני הכי אוהבת לעשות!)






























אז הנה זה מגיע (מבטיחה לתת גם את המתכון בסוף) 

1. בראש ובראשונה אני חושבת שהדבר שהכי מאפיין אותי זה "פרפקציוניזם" (אם לא יצא לכם לשים לב) 
אני לגמרי מסוגלת לזרוק דברים לפח כי הם לא מושלמים או לא בדיוק כמו שרציתי אותם ולהתחיל מהתחלה. 
או לתלוש דף במחברת בגלל מילה או אפילו אות שנכתבו בעט ובטעות או לא ממש יפה... 
(כך מחברות 70 דף הופכות למחברות 30 דף בסוף השנה) 
אני לגמרי מסוגלת להשתלט על דברים ולהעליב אנשים (ממש בלי כוונה) על הדרך כי אני לא מסכימה
שיעזרו לי ורוצה לעשות הכל רק אני לבד. במיוחד שזה נוגע לאפייה...
יש בן אדם אחד בעולם (יותר נכון בת אדם - חברה שלי פז)
שאני יכולה לאפות איתה ואשכרה לתת לה לעשות משו. בכל מקרה אני יודעת, זו מחלה, אני עובדת על זה =) 

2. מנטלית אני בעצם בת 6, 
יש לי מצעים של ניקי ופיג'מות של מיקי מאוס ופו הדוב 
אני פריק של דיסני (בעיקר דיסני הישנים ובעברית - כן אני שרוטה) יש שיר של דיסני ברקע? אני אשיר 
יש סרט של דיסני ברקע? אני אדקלם. תיקחו אותי לדיסני-וורלד בבקשהההה!!!
אני אוהבת ורוד ולבבות (זה התחיל רק בשנים האחרונות, שהייתי באמת בת 6 לא אהבתי ורוד בכלל)
וכשיש ילדים בחדר אני מוצאת את עצמי משתוללת איתם כאילו הם חברים שלי מהגן. 

3. לאחרונה שמתי לב שאני לא אוהבת ללכת לקולנוע ותמיד אעדיף סדרות על סרטים.
אני חושבת שזה נובע מ2 דברים עיקריים: 
א. בסרט (בקולנוע) צריך לשבת במשך שעה וחצי לפחות בלי לדבר ובלי לקום.
ב. בקולנוע אנשים מסביבך מרעישים, מסתירים, ולועסים לך פופקורן באוזן... או שמצלצל להם הטלפון.. 
ועם 2 הדברים האלה יש לי בעייה רצינית. מאד.
אז אם כבר סרט, אז בבית, בשקט, והכי חשוב עם כפתור פאוז בשביל שאפשר יהיה לקום באמצע. 

4. ואם כבר מדברים על סרטים הז'אנר האהוב עליי הוא סרטי קולג' אמריקקים ואם אפשר מוסיקלים.
נגיד pitch perfect או raise your voice ראיתי אלפי פעמים. אני מכורה (כאן אני קופצת לגיל 12)

5. אני מתחרפנת מרעשים מונוטונים שחוזרים על עצמם. 
תקתוק של שעון, טפטוף של ברז, קליקים של עכבר (כשהם לא שלי), ילד שלוחץ על הפקק של העט שוב ושוב, אישה מעצבנת באוטובוס שמשחקת עם העודף ועוד ועוד ועוד. באמת בסוף יאשפזו אותי בגלל שעון קוקיה.. 

6. את אותו אפקט של מס' 5 מצליחות להשיג גם כמה שפות... 
צרפתית.. פורטוגזית... משו בשפות האלה שהן מדוברות עם מבטא ושותף גורם לי לרצות לקפוץ מהחלון... 

7. עד שהתמקדתי באפייה (זה תמיד היה שם אבל בשנה האחרונה זה ה-דבר ה-מרכזי בחיי) 
בכל מקרה עד שהחלטתי שזה הכיוון עברתי על הדרך כל מיני תחביבים בהם הצלחתי להביע יצירתיות. 
הראשון היה מוסיקה. מגיל 8 בערך התחלתי ללמוד לנגן, וזה הלך והתפתח עם השנים.. תזמורות בגרויות וכו'
סקסופון קלאסי זה הכלי שלי למרות שיש כמה נספחים מסביב... 
אני אתבייש ואומר שהסקסופון כבר יותר משנה סגור בקופסא שלו בארון =( אבל זה כבר נושא שלם אחר... 

8. אני בן אדם עם סבלנות... רבה מאד 
אני מסוגלת לעשות פעולות סזיפיות חוזרות על עצמן גם אלף פעם ואפילו להינות מזה ממש... 
עד שזה מגיע לקיפול בגדים. שם אני מאבדת את זה אין לי סבלנות לזה במיוחד אם זה בגדים קטנים של תינוקות.

9. יש לי חולשה לציוד משרדי ולקופסאות. 
כן. יש לי סניף של קרביץ בארון... 
כלומר אני נורא נהנת מקנייה שלהם ואני אוספת כמויות שלהם... אפילו ארגז קרטון של מעבר דירה קורץ לי.. 
למשל היום אחהצ הלכתי לקנות בגדים ונעליים ובדרך קניתי קופסאת פח קטנה עם ציורים של קאפקייקס,
זה לגמרי הדבר שאני הכי אוהבת מכל הדברים שקניתי היום... 
    
10. לסיכום סיפור קטן שנוגע לאפייה. 
ה"מאפה" הראשון שהכנתי לגמרי לבד בעצמי בפעם הראשונה היה בגיל 6. 
יום שישי אחד בכיתה א' הביאו הורים לביה"ס שיעשו לנו כל מיני סדנאות ואני נרשמתי ל"הכנת כדורי שוקולד" 
הכנו בכיתה אכלנו היה נחמד וטעים וכולנו היינו שמחים. 
חזרתי הביתה בכזאת התלהבות שבזמן שההורים שלי ישנו בצהריים החלטתי להכין כאלה בשבילהם. 
רק פרט שולי קטן אחד, בביה"ס הכנו עם שוקולית ואני בבית הכנתי עם אבקת קקאו... 
אני לא אשכח את הפרצוף של אבא שלי כשהוא טעם... והוא עוד אוהב מר... 

זהו =) 
עכשיו אני מעבירה את המשימה (ומתנצלת מראש) לרעותטליה, ונריה (ששותקת כבר מלא זמן) 

ועכשיו למתכון. אין לי מושג למי לתת קרדיט עליו כי אני באמת לא זוכרת מאיפה לקחתי אותו... 
אני מכינה אותו שנים והוא עבר מפתק לפתק לדף ובאמת לא זכור לי של מיהו.. אבל תודה לך! מי שלא תהיה! 

הבצק קצת דביק ולא הכי משתף פעולה אבל טעים ברמות שאני לא יודעת לתאר במילים...

מתחילים עם קמח, אבקת אפייה, סוכר וחמאה - עושים פירורים במיקסר עם וו גיטרה או בידיים. 
ואז מוסיפים לו מים (כן מים זה הסוד שלו בגלל זה הוא רך רך ונמס בפה), וקצת תמצית וניל 
לשים או ממשיכים לעבד במיקסר ממש טיפה - עד שמתאחד לבצק. 




























מניילנים ומקררים חצי שעה -שעה. 




























כשהבצק קר מחלקים אותו ל6 חלקים. 
(אני אוהבת עוגיות קטנות אז אני מחלקת ל6, רוב האנשים עושים אותן גדולות יותר - אז לפי הגודל שבא לכם)


























כל פעם עובדים על קובייה אחת והשאר מחכות במקרר. 

עכשיו בנוגע למילוי. אפשר למלא את העוגיות האלה בכל דבר בעולם. הכל! באמת הכל! 
אבל, לא משנה איזה מילוי ניסיתי (נוטלה, חמאת בוטנים, שוקולד לבן, אפילו טופי!),
שום דבר מעולם לא הצליח להשתוות לאלוהיות של המילוי הבא: ממרח תמרים, קינמון, אגוזי מלך קצוצים וקוקוס.
ממרח תמרים פושטי מהמכולת זה הכי טעים! (אני לא מאמינה שאני אומרת את זה על תמרים) 
וקוקוס - אני הפעם השתמשתי בשבבי קוקוס מיובשים כי שכחתי לקנות רגיל. אבל אני בד"כ שמה רגיל.
















אז מרדדים כל קוביה דק דק דק לעלה בגודל בערך של דף A4 - תעבדו לאט בזהירות ועם קמח כי הוא נדבק... 
ומורחים ממרח תמרים, אם הוא קשיח מידי לחמם כמה שניות במיקרו, ומפזרים קינמון אגוזים וקוקוס.
כדאי להשאיר שוליים נקיים... 

ועכשיו מגלגלים בעדינות לגליל. 




























ככה עושים עם כל הקוביות. 
את הגלילים מסדרים בתבנית עם רווחים כי הם מעט מתנפחים. ואופים ב180 מעלות בערך 15 דקות עד שמזהיב.















מחכים קצת שהתבנית טיפה תתקרר ופורסים את העוגיות - כשהבצק עוד מעט חם אבל קצת הספיק להתקשות.
הכי נוח לדעתי לפרוס עם סכין מסור של לחם (מנסיון. ניסיתי את כל סוגי הסכינים בערך).

























אחרי שפרסנו מסדרים את העוגיות עם רווחים ומניחים להם להתקרר לגמרי. 




























חשוב שהם יתקררו ממש ממש כי אחרת שנפזר אבקת סוכר על עוגיות חמות יהיה מחזה לא מלהיב במיוחד.



























אז מחכים. ואז! מפזרים מעל הכל ענן של אבקת סוכר =) 





























וזהו. הן טעימות ככה אבל הן סופר טעימות יום למחרת שהבצק סופג את הטעמים ומתרכך עוד יותר מבפנים. 
















_________________________________________________________________________

מתכון

מספיק בערך ל80 עוגיות (לא כולל הקצוות שהעפתי)

בצק:
1/2 3 כוסות קמח רגיל 
1 שקית אבקת אפייה 
1/2 כוס סוכר
300 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות 
1/2 כוס מים 
כפית תמצית וניל

מלית
(זה לא מדע מדוייק אני לא מודדת אני פשוט מורחת ומפזרת)
1 קופסא של ממרח תמרים 
100 גרם אגוזי מלך קצוצים דק
בערך 2 כפות קינמון 
בערך 100 גרם קוקוס

1. מפוררים ביחד: קמח, אבקת אפייה, סוכר וחמאה לפירורים במיקסר או בידיים 
2. מוסיפים מים ווניל ומעבדים לבצק
3. מניילנים ומקררים חצי שעה -שעה. 
4. מחלקים ל6 חלקים
5. מרדדים כל חלק לעלה דק מאד בגודל של דף A4
6. מורחים ממרח תמרים ומפזרים קינמון אגוזים וקוקוס (משאירים שוליים נקיים) 
7. מגלגלים לגליל - חוזרים על הפעולה עם כל 6 החתיכות. 
8. אופים עם רווחים ב180 מעלות בערך 15 דקות - עד שמזהיב. 
9. מחכים טיפה שהתבנית תתקרר ופורסים עם סכין מסור שהבצק חמים אך כבר קשיח מעט. 
10. מסדרים עם רווחים ונותנים לעוגיות להתקרר
11. מפזרים אבקת סוכר מלמעלה. 

5 תגובות:

  1. אני לא בטוחה עדיין איך להגיב על האתגר (:-/ - זה הפרצוף הנבוך שלי) אז אני אתחיל ואומר שהעוגיות נראות מושלמות (בערך כמו כל מה שאת מכינה...)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה טליה!
      אני מחכה ל10 דברים שלך =)

      מחק
  2. ילדונת עמדת במשימה בכבוד ;-) אני מזדהה איתך בכל כך הרבה דברים שאולי רצוי שאני לא אפרט כי אחר כך האשפוז הצפוי אי שם בעתיד יהיה ממש קרוב ;-)

    השבמחק
  3. לא זכיתי לטעום אבל הן נראות מעולות :-)

    ניצן

    השבמחק
  4. אני לא מבין מה מעצבן בתיקתוק של שעון,:-)

    בלי קשר יש פה מתכונים שנראים ממש טעימים.

    השבמחק